Daf 15a
רָבָא אָמַר אַף לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פָּסוּל מַאי טַעְמָא דְּהָא צָרִיךְ
הוֹלִיכוֹ כֹּהֵן וְהֶחְזִירוֹ וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ זָר אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר פָּסוּל לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל מַכְשִׁיר
Rachi (non traduit)
אף לדברי הפוסל פוסל כאן דהא צריך לאמטוייה [מאחר שנתרחק צריך לחזור ולהביאו לצד מזבח נמצא דהולכה אחרונה לצורך ככל ההולכות]:
לדברי הפוסל. דאזיל בתר הולכה קמייתא מכשיר כיון דאזיל בתר קמייתא:
פוסל. כיון דהתם מ''ט מכשיר דאזיל בתר בתרייתא ה''נ זיל בתר בתרייתא:
אמר רב שימי לדברי המכשיר. בהוליכו זר והחזירו כהן וחזר והוליכו:
הכי גרסינן הוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר:
הוֹלִיכוֹ זָר וְהֶחְזִירוֹ כֹּהֵן וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ פְּלִיגִי בַּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יַנַּאי חַד אָמַר כָּשֵׁר וְחַד אָמַר פָּסוּל מָר סָבַר אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ וּמָר סָבַר לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ
Rachi (non traduit)
אפשר לתקונה. להולכת פסול ולא דמיא לשאר עבודות דאילו שחיטה וקבלה וזריקה מאחר שנעשו בפסול אי אפשר לחזור ולעשותן בהכשר וא''ת קבלה נמי יש לתקן כגון שלא קבל הפסול כל הדם ויכול כשר לחזור ולקבל ההיא ודאי כשרה ובפ' שלישי (לקמן זבחים דף לב.) תנן לה אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל וכן בזריקה:
הוליכו זר. ברגל והחזירו כהן שהעבודה עליו מוטלת וחזר והוליכו כשר והא דתניא לעיל זר ואונן בהולכה פסול כשלא הוחזרה:
אֶלָּא בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא פָּסְלָה כִּי פְּלִיגִי בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי
Rachi (non traduit)
אלא בהולכה זוטרתי כ''ע לא פליגי דפסולה גרסינן. וטעמא משום דא''א לבטל ומאן דגריס דלא פסלה טעמא משום דלאו כלום היא ואין שם הולכה עליה אלא כולה צורך זריקה היא והא לא הוה בדעתיה למחשב אזריקה אלא אהולכה ולא חשיב מידי ופסול דחטאת העוף כדאוקי מדפריש ועד דמטא למזבח ומשום מחשבת הזאה ולא משום מחשבת הולכה:
וּנְהִי נָמֵי דְּיַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלֶנּוּ אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אִיפְּסַלָא לַהּ
Rachi (non traduit)
איפסלא. בהולכת כשר ראשונה:
ונהי נמי כו'. כלומר ואי נמי מפרשת לה דבכשר ראשון [שיוליך] לצד המזבח קאמר וכל שכן דשמעת דהולכת כשר קמא דהואי שלא ברגל כשרה היא מכל מקום ש''מ דכשרה ע''י תקנה:
כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב אָמְרִי הַיְינוּ חוּכָא וּבְהוֹלָכָה רַבָּתִי לָא פְּלִיגִי וְהָא כִּי פְּלִיגִי בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי פְּלִיגִי
Rachi (non traduit)
ובהולכה רבתי לא פליגי והא כי פליגי כו'. דהא דקתני אפשר שלא בהילוך ש''מ בדהילוך עסקינן וטעם משום שאפשר לבטלה הוא והא מיהא לא ביטל:
היינו חוכא. הא דמחכו במערבא משום דקשיא להו הכי:
דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא הָיָה מַזֶּה וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר הַמִּזְבֵּחַ מַהוּ וַאֲמַר לֵיהּ פְּסוּלָה מַאי טַעְמָא וְהִזָּה וְנָתַן בָּעֵינַן
Rachi (non traduit)
מהו. מי הויא עבודה בבעל מום ופסולה או לא דאיכא למימר מכי פריש דם גמרה לה:
וא''ל פסולה מ''ט והזה. דחטאת העוף או דחטאות הפנימיות דכתיב בהן הזאה והזה ונתן בעינן הזאה דומיא דנתן דגבי הדדי כתיבי והזה מן הדם וגו' ונתן הכהן מן הדם על קרנות וגו' אלמא ישנה להזאה עד שיגיע למזבח:
דהא בעא מיניה כו' היה מזה. בחטאת העוף או בחטאות הפנימיות:
מַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא מִדְּפָרֵישׁ וְעַד דִּמְטָא לְמִזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
ומאי קושיא דלמא מדפריש. דם דפסק לה הולכה מתחלת הזאה וישנה להזאה עד דמטי למזבח וחיילא עלה המחשבה:
מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף דִּפְסוּלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אִי דְּחַשֵּׁיב עֲלַהּ מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹק דָּם לָא כְּלוּם הִיא וְאִי בָּתַר דִּנְפַק דָּם אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוָתוֹ
Rachi (non traduit)
הא איתעבידא מצוותיה. דקס''ד מכי נפק דם גמרה לה עבודת הזאתה ואע''ג דלא מטא דם למזבח אא''ב בהולכה רבתי פליגי וטעמא דר''ש משום דאפשר לבטלה הוא הא דחטאת אי אפשר לבטלה אלא אי אמרת משום טעם דלאו הולכה היא ובשלא ברגל פליגי היכי פסלה בהך הלא אין כאן מחשבה אלא בהולכה שלא ברגל ולר' יוחנן דאמר לעיל הולכה שלא ברגל לא שמה הולכה [ולא פסיל בה מחשבה] ליכא למיפרך מהא דכי אמר ר' יוחנן הולכה רבתי קאמר שאין דרכה בכך אבל השוחט בצד המזבח כו' וכן חטאת העוף שנמלקת אצל המזבח עיקר הולכתה בכך ומודה בה רבי יוחנן:
ואי בתר שנעקר הדם. וניתז מן הצואר חשיב:
הא אמרת לא כלום היא. דהא הולכה זוטרתי היא:
אי דחשיב עליה מקמי דליפוק דם. דהיינו בהתזתה:
אלא חטאת העוף. דקיימא לן בפ' קדשי קדשים (לקמן זבחים דף סה.) דפסל בה מחשבה בהזאת דמה שהוא עיקר עבודתה דכתיב שם והזה מדם החטאת על קיר וגו' שאוחזה בגופה ומתיז דמה לקיר והך התזה הולכה זוטרתי היא וכיון דטעמא דר''ש משום דהולכה זוטרא לא פסל בה מחשבה היכי פסל בהך:
מחכו עליה במערבא. [מחייכו עליה] דהאי שמעתא דמוקי טעמא דר''ש בהולכה זוטרתא] ולמימר דלאו הולכה היא ואע''פ שאי אפשר לבטלה לזו לאו עבודה היא:
Tossefoth (non traduit)
אלא חטאת העוף דפסלה בה מחשבה היכי משכחת לה. אי אמרת בשלמא בהולכה (שלא ברגל) פליגי אבל בזוטרתי דלא אפשר לבטלה פסלה מחשבה משכחת לה מיקמי דתיפוק דם משום דדם הנתון בצואר כנתון בכלי שרת ולא דמי לבעיא דרבי אבין בריש דם חטאת (לקמן זבחים דף צב:) דאיבעיא ליה אי צואר ככלי שרת אי לא אבל אי בזוטרתי לא פסלה לר' שמעון היכי משכחת לה אבל מכל זריקה דעלמא לא קשיא ליה אי מיקמי דליפוק דם מן הכלי לאו כלום הוא ואי בתר דנפק הא איתעביד ליה מצותו משום [דמדמפריש] ליה עד דמטא לא איתעביד מצותו אבל בהזאה סד''א דלא צריך מזבח מידי דהוה אהזאה דפרוכת ובין הבדים דהויא הזאה אע''פ שלא נגע. הגה''ה:

חטאת העוף דפסלה [הזאה] היכי משכחת לה. כיון דמכשיר ר''ש בהולכה שלא ברגל אלא ודאי אפכא מסתברא ותלוי הדבר באפשר לבטלה דרחוק מן המזבח הולכה זו [אפשר לבטלה] דאי בעי הוה שחיט בצד המזבח ולא פסלה בה מחשב' אבל שחט קרוב למזבח דהולכה זו של הושטת יד לא אפשר לבטלה פסלה בה מחשבה ולהכי בחטאת העוף פסלה מחשבה בהזאה מכי נפיק עד דמטא למזבח דלא אפשר לבטל דבר זה אבל לאידך דלא תליא באפשר ולא אפשר אלא הולכה שלא ברגל לא חשיבא והוי כאילו איתעביד אם כן בחטאת העוף נמי כאילו אתעביד מצותו ומשני דרחמנא מחשבה זו מחשבה שלימה ברו''ך:
אִתְּמַר הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְסוּלָה כִּי פְּלִיגִי בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי
Rachi (non traduit)
בהולכה רבתי כו'. מסקנא היא למילתיה דקמפרש ואומר דכי פליגי ר''ש ורבנן (בהולכה זוטרתא) [בהולכה זוטרתא פליגי ששחט בצד המזבח וזרק דהיינו שלא ברגל אבל בהולכה רבתי דהיינו ברגל לא פליגי ולקמן מותיב לה ממתניתין דשמעינן מינה דבשוחט נמי רחוק מן המזבח מכשיר רבי שמעון מדקתני שאם רצה שוחט בצד המזבח וזורק:
מחלוקת ר' שמעון ורבנן. דמתני' היא אי הויא עבודה אי לא לרבי שמעון לא הויא עבודה דהא קתני מתני' ר' שמעון מכשיר בהילוך דלא פסל בה מחשבה בהולכה שלא ברגל ומשום דלאו הולכה היא:
Tossefoth (non traduit)
הולכה שלא ברגל מחלוקת ר''ש ורבנן. יש מפרש פירוש אחר אבל פירוש הקונטרס עיקר:
וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל הָנֵי וְעוֹד אַדְּתָנֵי בְּאִידַּךְ פִּירְקִין נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ פָּסוּל לִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ אֲבָל נִכְנַס לִפְנִים פָּסוּל תְּיוּבְתָּא
Rachi (non traduit)
לפלוג בדידיה. בההיא דפרק שלישי דאיירי בקבלת כלי נפלוג בה חילוק לפסול שפעמים שאף מן הכלי לרצפה פסול אלא מדלא אשכח פסול אלא מצואר בהמה ש''מ נשפך מן הכלי לא שנא נפק לבראי ול''ש עייל לגואי כשר:
נשפך על הרצפה. מצואר בהמה ולא נתקבל בכלי:
באידך פירקין. בפ' שני:
תיובתא. דעולא:
לְבָרַאי נָפֵיק לְגַוַּאי לָא עָיֵיל בִּמְקוֹם מִדְרוֹן אִיבָּעֵית אֵימָא בְּגוּמָּא וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּסְמִיכָא
Rachi (non traduit)
אי נמי בסמיכא. דם עבה וקרוב לקרוש:
בגומא. שעומד במקומו ולא נתפשט:
במקום מדרון. ומשופע חוץ למזבח:
ופרכינן לבראי נפיק לגואי לא עייל. בתמיה וכי אפשר לדם צלול שישפך ולא יתפשט לכל צדדין:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ
Rachi (non traduit)
כשיצא לחוץ. כשנשפך לא נתפשט לצד המזבח אלא נתפשט להלן מן המזבח ונתרחק:
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ כָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר. הואיל ונתקבל בכלי משנה היא בפ' שלישי בכל הפסולים קס''ד כשנשפך ונתפשט ברצפה נתקרב לצד המזבח וקתני כשר ונהי נמי דאמרת דצריך להחזירו לאחוריו ולחזור ולהוליך ברגל מ''מ בתקנתא סגי לה:
אִיתְּמַר אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל פְּסוּלָה אַלְמָא לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ
Rachi (non traduit)
פסלה. ואפילו עשאה כהן פוסלת הדם וההיא דפסחים בדניידי וכדשנינן:
מִי סָבְרַתְּ דְּקָאֵי זָר גַּוַּאי לָא דְּקָאֵי זָר בָּרַאי
Rachi (non traduit)
מי סברת דקאי זר גואי. לצד המזבח שהקריב הראשון בהושטתו לצד המזבח:
דקאי זר בראי. וכשר שהושיטה לו הרחיקה מן המזבח הלכך לאו הולכה הואי לפסול וכי פשטינן יחזור כשר ויטלנו וזר מעשה איצטבא הוא דעבד דליכא הושטת יד המקרבתו למזבח:
תָּא שְׁמַע קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל יַחְזִיר לַכָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
יחזיר לכשר. אלמא אפשר לתקנה:
אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אוֹ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ
Rachi (non traduit)
אפשר לתקנה. בין שעשאה זר בין שעשאה כהן אמרינן דאין הולכה ופסולה דהא נעשית שלא כהלכתה מיהו יש לה תקנה להחזירה לאחוריה ולחזור להוליך ברגל או אין לה תקנה:
[Now the question arises:] Can this be repaired or can it not be repaired? (1) — Come and hear: If a fit person received [the blood] and handed it to an unfit one, the latter must return it to the fit one. Now, granted that the fit person receives it back, yet if you think that it cannot be repaired, it has [already] been made invalid. [This does not prove anything:] do you think that the lay-Israelite (2) stood within? No: it means that the lay-Israelite stood without. (3) It was stated: ‘Ulla said in R. Johanan's name: Carriage without [moving] the foot is invalid. This proves that it cannot be repaired. R. Nahman raised an objection to ‘Ulla: If [the blood] was spilled from the vessel on to the pavement, and one [a priest] collected it, it is valid? (4) — The circumstances here are that [the blood] had run outward. (5) Would it run without [only] and not enter within? (6) — [It fell] on sloping ground. (7) Alternatively, [it fell] into a depression. (8) Another alternative is that it [the blood] was thick. (9) But does the Tanna trouble to teach us all these! (10) Moreover, instead of teaching in another chapter, ‘If it was spilt on to the ground (11) and [the priest] collected it, it is unfit’ (12) ; let him [the Tanna] draw a distinction in that very case, (13) thus: When does this hold good? [Only] if [the blood] ran without; but if it entered within, it is unfit? This is indeed a refutation. It was stated: Carriage without moving the foot is [the subject of] a controversy between R. Simeon and the Rabbis. (14) In the case of a long carriage all agree that it is unfit; they disagree only in respect of a short carriage. (15) This was ridiculed in the West [Eretz Israel] (16) : if so, as for [the law that] an [illegitimate] intention (17) disqualifies a sin-offering of a bird, how is this possible according to R. Simeon? if [the priest] expressed this intention before the blood issued, it is nothing; (18) if after the blood has issued, then surely the precept has already been performed? (19) — What difficulty is this? perhaps [the priest expressed his intention] between the issuing [of the blood] and its reaching the altar? For surely R, Jeremiah asked R. Zera: What if one was sprinkling, and the sprinkler's hand was cut off before the blood reached the altar air-space? And he answered him, It is invalid. What is the reason? Because it is essential that ‘he shall sprinkle’ and ‘he shall put’ [of the blood upon the horns of the altar]. (20) When R. Papa and R. Huna the son of R. Joshua came from [the academy] they stated: This was the [point of their] derision: Do they not differ about a long passage? Surely they differ precisely in respect of a long passage? (21) Rather, all agree that it is not invalid in the case of a short passage; (22) they differ in the case of a long passage. If a zar carried [the blood], (23) whereupon a priest returned it and then carried it [himself], — the sons of R. Hiyya and R. Jannai disagree. One maintains that it is valid, while the other holds that it is invalid; the former holding that it can be repaired, (24) while the latter holds that it cannot be repaired. If a priest carried [the blood] but returned it and then a zar carried it [to the altar] again, said R. Simi b. Ashi: He who declares it valid [in the previous case], holds [here] that it is invalid; while he who declares it invalid [there], holds [here] that it is valid. (25) Raba said: Even he who declares it invalid [in the previous case], holds that it is invalid [here too]. What is the reason?- Because he is bound

(1). Do we regard the carriage as simply having been omitted, in which case the blood can be taken back and the carriage performed; or do we regard the carriage as having been performed improperly, thus disqualifying the blood permanently, so that it cannot be repaired, and the sacrifice is consequently invalid?
(2). The unfit person.
(3). Further away from the altar, not nearer to it. Hence the blood had been handed backward, and that certainly does not constitute carriage at all, and it can be repaired. The question under discussion, however, is whether a wrongly performed service can be repaired.
(4). Since it had been originally received in a vessel. Now, he assumed that the blood had run down toward the altar, so that we have a form of carriage without the foot, yet this can be repaired by collecting it.
(5). Away from the altar.
(6). Nearer the altar. Surely the blood would run in all directions!
(7). Sloping away from the altar,
(8). Where it could not run at all in any direction.
(9). Semi-solid, and so could not run.
(10). Would he state a law that holds good in such exceptional circumstances only?
(11). Directly from the animal's throat.
(12). Infra 25a.
(13). I.e., where it was spilt from the vessel,
(14). R. Simeon does not regard carriage as a service at all (v. Mishnah 13a); hence however it is done it cannot disqualify the sacrifice. The Rabbis, however, do regard it as a service, and therefore if done improperly the sacrifice is disqualified.
(15). I.e., when the animal is slaughtered so near the altar that the priest merely stretches out his’ hand and sprinkles the blood without walking at all.
(16). V. Sanh. 17b.
(17). At the sprinkling.
(18). For the bird is killed near the altar and its blood made to spurt against the altar direct from the bird. This act of making it spurt constitutes a short carriage, during which, on the present hypothesis, there can be no disqualification, according to R. Simeon,
(19). This assumes that immediately the blood spurts from the neck, even before it reaches the altar, the precept has been performed.
(20). Cf. Lev. IV, 6-7. The priest must both ‘sprinkle’ the blood and ‘put’ it on the altar, i.e., see that it actually reaches the altar; consequently, until it actually reaches the altar the service is still being performed, and therefore if the priest's hand is cut off just then, we have a service performed by a priest with a physical blemish, which is invalid (v. Lev. XXI, (17) seq.). By the same reasoning, an illegitimate intention during the passage of the blood to the altar may disqualify it. — This argument is unrefuted, and therefore the view that the controversy refers to a short passage may be correct.
(21). Since R. Simeon states that it is possible without walking (12a), he obviously refers to a case where walking is, in fact, done.
(22). Var. lec., that it is invalid (Bah).
(23). Actually walking in doing so.
(24). Sc. the invalidity of the star's action.
(25). For the former makes the status of the last person who carries it the determining factor, while the latter reverses it.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source